לי-אורי נוסעת בהסעה ב 7:00 ואני חוזרת לישון, בזמן הזה יונתן מסתובב בבית, משחק, רואה טלוויזיה, פשוט כיף לחנך את הילדים להיות עצמאיים בסביבה שלהם, זה משתלם.
חדשה מרעישה היא שסופסוף קנינו אוטו, גיפ די גדול ומרווח, יש מקום למשקפיים, לתיק, לבקבוקי שתייה, מוצצים, לילדים, לבן זוג וכו...
לפני שנתיים הייתי בערב גיבוש בקבוצה שהיתה לי במקאן, ובאחד המשחקים היתה שאלה ״מי הבא בתור שיקבל ג׳יפ״ (סמנכלים במקאן מקבלים ג׳יפ), והבחור שענה על השאלה אמר שלדעתו אני, ואיזה כיף שהוא צדק, כי קיבלתי ג׳יפ שווה, ובהמשך אני אקבל גם נהג, האומנם נכון לרגע זה עוד לא מצאנו נהג, אבל יש כבר חיפושים קדחתניים בעיניין.
כפיר כבר ממש נוהג, ואני אתמול בערב לראשונה נהגתי בהודו!! נסיעה לא ארוכה, אבל בהחלט מאתגרת, זה כמו משחק x-box משוכלל, שבו אתה הנהג צריך להיזהר ממכשולים, ההודים קופצים מכל מקום, גם כהולכי רגל, גם עם אופנועים, וגם עם אופניים, וכמובן אתה כנהג צריך לתמרן בן כל אלו ולאלתר לך נתיב נסיעה משלך.
אה ועוד פרט כל אלו תחת נהיגה בגיר רגיל ולא אוטומט, בפעם האחרונה שנהגתי על גיר רגיל ישב לידי בוחן של משרד הרישוי ואמר לי ״עברת״.
אז נהגתי לראשונה, ותוך כדי נהיגה קיבלת חיזוקים מלי-אורי, יופי אמא, מצויין וכו, זה עוד לא אומר שאני יכולה לרדת היום לאוטו להניע ולנסוע לחברה, עוד לא, אבל עוד כמה תרגולים ואולי יש מצב... אולי....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה