יום רביעי, 24 באפריל 2013

הריח ואני יצאנו לדרך...

הגיע הזמן לדבר על הריח בהודו, הריח שבאוויר, הריח שבאנשים, הריח שבבתים, הריח שברכבים וכו...
כן כן זה הריח שמריחים איך שיוצאים מהמטוס במומבאי, זאת קבלת הפנים ההודית. בהתחלה עוד היו לי כאבי ראש מזה, ריח מחניק של זיעה, תבלינים או אלוהים יודע מאיפה זה מגיע, מה שבטוח זה חונק.
אני גאה לספר על בסיס הערכות שמסתמן פענוח למקור הריח, אחרי חודש וחצי של אוכל הודי, פתאום התחיל לנדוף גם ממני הריח הנוראי הזה, זה היה מאוד משעשע להבין שזהו אפילו הגוף שלי מגיב ומתאקלם, ומקבל את הריח המקומי.
רק פרט אחד חשוב, כשמתקלחים הריח נעלם, ואם לא מתקלחים?! הריח צובר תאוצה ומקבל ערבוב דוחה של זיעה איומה, וזה להערכתי המתכון לתרכובת הריח ההודי, כמובן החום האדיר בחוץ לא עוזר, ומשמש זרז לתהליך.
שובהה (העוזרת) מקסימה, ומאוד משתדלת לקבל את אורחות הניקיון הישראלי, אבל אני לא יכולה עם הריח שלה.... שממלא את כל הבית. אני מנסה להתעלם אבל הריח פשוט טס בדהרה לעבר הנחיריים שלי וזה גדול ממני להתעלם ממנו.
חשבתי להקים חברה שתייצר מוצר חדשני, שיפתור את בעיית הריח של הודו, החלטתי לקרוא למוצר דאודורנט (שם קליט...), יש לי תחושה שזה יעוף כאן, ושהביקוש יגיע מלמטה... כל התחזיות מדברות על הצלחה, נראה...









אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה