החלטתי שאני רוצה להרגיש חג, עם כל מה ששבועות מביא, גם בקטע קולינרי, גם הלכתי דתי וגם חווייתי, אז ארגנתי לכל הישראלים בפונה ערב שבועות שמכיל את כל מה שציינתי.
היה כיף גדול, לראות את כולם לבושים לבן, קניתי זרי פרחים להשלמת ההופעה, וכולם היו חגיגיים כיאה לשבועות אמיתי.
בקטע הקולינרי היה אוכל טעים שהישראליות האלופות פה ממש טובות במטבח, אומרים שהמרחק מאלץ אותך להשתפר במטבח, וזה נכון אני נידהמת מרמת הבישולים הגבוהה שיש כאן.
הילדים הקריאו קטעי הקראה שמסבירים על מהות החג, וזה היה הכי מקסים! ילדים ישראלים שחיים וגרים בניכר, קוראים בעברית ומסבירים על שבועות.
כתבתי לחברות בארץ שקל לארגן בהודו אירועים, הכל נגיש, הכל אפשרי והכל לא יקר...
זרים לראשים, בארץ הייתי קוטפת מאיזה עץ זית שמתחנן לגיזום ומכינה לבד זרים, בהודו קונים מחנות פרחים, שתוך שעה מכינים 40 זרים, והמחיר שקל לזר.
הכנתי הפעלה של קישוט סלסלות ביכורים, את הסלסלות הכין רוכל בשוק בעבודת יד ב 2 ש״ח לסלסלה.
ויש עוד אינספור דוגמאות כאלה...
בסיום הערב, כולם הלכו החלטתי שאני הולכת לנקות את האולם שבו ערכנו את הפעילות.
תיאור מצב: אני, זרה, עם מגב ביד, מסתובבת בסוסייטי שלנו, כל המבטים אליי, כולם בשוק!!! לא מאמינים למה שהם רואים... ואז ניגש אליי בחור הודי מתקדם, שגם גר בסוסייטי שלנו, והוא אמר לי שהוא כל כך מעריך את מה שאני עושה, שאני מנקה... שאל אם אני צריכה עזרה, הוא היה המום... הוא כמעט התעלף שאמרתי שחשוב לי להשאיר אחריי נקי... טוב... רק שזה לא יעלה לי לראש כל הדיבורים האלה... אני עוד צריכה לחזור לארץ אחרי הכל.
אז בתנאים כאלה, אפשר להרים כל יום הפקות מושקעות, צריך להצטייד רק בכוונות טובות ואהבה, כל השאר בקלות.
חג שבועות שמח!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה