כל העיר מלאה בבמות שאנשים פרטיים הקימו, במרכז הבמה יושב גאנש, ומסביבו קישוטים, תאורה, אוכל וכל מה שאתם רק רוצים. אנשים מסתובבים מבמה לבמה רוקדים ומתפללים, ומתלהבים מהדקורציה- קצת מזכיר את תחרות הסוכה היפה, כמה מפתיע שהחגים האלה בחפיפה.
השכנים שלי שנחשבים להודים עשירים, הקימו בתוך הבית שלהם עמדת גאנש, כולו מכוסה בזהב ויהלומים, הייתי אומרת הגזמה הודית טיפוסית, הם הזמינו אותנו להגיע לראות את גאנש, והאמת שזה מפגש די נחמד, גאנש יושב בצד, וכולנו בסלון אוכלים ומדברים.
אתמול הפסטיבל הסתיים, וכל הגאנשים נלקחו לנהר, למעשה מכניסים אותם לתוך הנהר ושם הם נשארים, לא מדמיינת מה קורה שם בקרקעית... הסברה אומרת שגאנש אוהב מים, ולכן הכי טבעי לו בנהר, אגב מאז שהתחיל הפסטיבל הגשם לא מפסיק, שוב ההודים מאמינים שזה בגלל שגאנש אוהב מים.
ולמה אני כותבת על זה? בכל חג הודי אני נדהמת מחוזק האמונה, איך הרחובות שטופים בחג, אי אפשר לפספס את ההתרחשות, כולם ברחובות, הלוואי עלינו ככה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה